שלום לכולם,
היום בבוקר יצאנו לסיור האחרון שלנו ברחבי זנזיבר.
התחלנו את היום בחוות תבלינים מקומית בה למדנו המון על גידול התבלינים השונים וגם על פירות וירקות האופיינים לאזור.
הסיור עבר בין עצים ושיחים שונים כגון כורכום, ג'ינג'ר, הל, פלפל, וניל, ציפורן, אגוז מוסקט וליד כל תבלין הוסבר לנו איך תהליך ההפקה מתרחש.
למען האמת, בחלק מהתבלינים הופתענו מהקשר הלא צפוי של המוצר הסופי לשיח/עץ הראשוני.
בגזרת הפירות, ראינו גידולים של בננות מסוגים שונים, תפוחים אופיינים למקום, אננס ועוד מספר של פירות טרופיים שאנחנו לא יודעים את שמם.
בגמר הסיור, התיישבנו וטעמנו מכל הפירות שראינו ועוד ממספר סוגים יותר מוכרים כמו אשכולית, קלמנטינה ואבטיח.
בחלק השני של היום נסענו לחלק העתיק של זנזיבר סיטי - סטון טאון.
סטון טאון מורכבת ממבוכים ענקיים של בתי אבן בני כ 500 שנה המעוטרים בדלתות עץ בהשפעות הודיות וערביות.
הבתים והעיר אפפוי מסתורין והיסטוריה, שכן הרבה כובשים עברו בעיר: הפורטוגזים בראשות ואסקו דה גאמה, הבריטים והערבים.
פרט לסמטאות הלקוחות מסיפורי אלף לילה ולילה, ביקרנו בשוק התוסס וחזינו במכירה פומבית של דגים וסוחרים מנומנמים.
בשעת צהריים אכלנו במסעדה מקומית מנה הנקראת פילאף. למעשה, הפילאף הוא אורז עם בשר בקר ומקורו בפרס.
מהמסעדה המשכנו לעוד פיסה מההיסטוריה העגומה של המקום - שוק העבדים שהיה המרכזי במזרח אפריקה עד תחילת המאה העשרים.
את הסיור בעיר סיימנו בבית הולדתו של פרדי מרקורי, הזמר הידוע מלהקת קווין.
פרדי מרקורי נולד בזנזיבר לאם הודית ואב פרסי. לאחר ילדותו בזנזיבר נשלח למומבאי ומשם המשיך לקרירה מוזיקלית בלונדון.
הבית שבו נולד שימש לתקופה מסוימת כמוזיאון קטן, אך נסגר עקב חוסר עניין.
את הפוסט הזה אנחנו כותבים ממלון ליד שדה התעופה של דר-אס-סאלם, ממנו נמריא מחר לאתיופיה ואז לארץ.
אנחנו נפרדים מחר מטנזניה ומאפריקה.
זה היה טיול מרתק ומיוחד עבורנו - שילוב של נופים, תרבויות, היסטוריה, אנשים, יבשת חדשה, חופים, ומנוחה.
אנחנו רוצים להודות לקהל העוקבים של הבלוג ולפידבקים הנחמדים שקיבלנו.
נתראה בבלוג הבא.
היום בבוקר יצאנו לסיור האחרון שלנו ברחבי זנזיבר.
התחלנו את היום בחוות תבלינים מקומית בה למדנו המון על גידול התבלינים השונים וגם על פירות וירקות האופיינים לאזור.
הסיור עבר בין עצים ושיחים שונים כגון כורכום, ג'ינג'ר, הל, פלפל, וניל, ציפורן, אגוז מוסקט וליד כל תבלין הוסבר לנו איך תהליך ההפקה מתרחש.
למען האמת, בחלק מהתבלינים הופתענו מהקשר הלא צפוי של המוצר הסופי לשיח/עץ הראשוני.
בגזרת הפירות, ראינו גידולים של בננות מסוגים שונים, תפוחים אופיינים למקום, אננס ועוד מספר של פירות טרופיים שאנחנו לא יודעים את שמם.
בגמר הסיור, התיישבנו וטעמנו מכל הפירות שראינו ועוד ממספר סוגים יותר מוכרים כמו אשכולית, קלמנטינה ואבטיח.
בחלק השני של היום נסענו לחלק העתיק של זנזיבר סיטי - סטון טאון.
סטון טאון מורכבת ממבוכים ענקיים של בתי אבן בני כ 500 שנה המעוטרים בדלתות עץ בהשפעות הודיות וערביות.
הבתים והעיר אפפוי מסתורין והיסטוריה, שכן הרבה כובשים עברו בעיר: הפורטוגזים בראשות ואסקו דה גאמה, הבריטים והערבים.
פרט לסמטאות הלקוחות מסיפורי אלף לילה ולילה, ביקרנו בשוק התוסס וחזינו במכירה פומבית של דגים וסוחרים מנומנמים.
בשעת צהריים אכלנו במסעדה מקומית מנה הנקראת פילאף. למעשה, הפילאף הוא אורז עם בשר בקר ומקורו בפרס.
מהמסעדה המשכנו לעוד פיסה מההיסטוריה העגומה של המקום - שוק העבדים שהיה המרכזי במזרח אפריקה עד תחילת המאה העשרים.
את הסיור בעיר סיימנו בבית הולדתו של פרדי מרקורי, הזמר הידוע מלהקת קווין.
פרדי מרקורי נולד בזנזיבר לאם הודית ואב פרסי. לאחר ילדותו בזנזיבר נשלח למומבאי ומשם המשיך לקרירה מוזיקלית בלונדון.
הבית שבו נולד שימש לתקופה מסוימת כמוזיאון קטן, אך נסגר עקב חוסר עניין.
את הפוסט הזה אנחנו כותבים ממלון ליד שדה התעופה של דר-אס-סאלם, ממנו נמריא מחר לאתיופיה ואז לארץ.
אנחנו נפרדים מחר מטנזניה ומאפריקה.
זה היה טיול מרתק ומיוחד עבורנו - שילוב של נופים, תרבויות, היסטוריה, אנשים, יבשת חדשה, חופים, ומנוחה.
אנחנו רוצים להודות לקהל העוקבים של הבלוג ולפידבקים הנחמדים שקיבלנו.
נתראה בבלוג הבא.
