שלום לכולם,
היום יצאנו להפלגה באי צ'אנגו או בשמו היותר נפוץ - אי האסירים.
את הסיור התחלנו בנסיעה נוספת ברחובות זנזיבר סיטי המתאפיינת בשילוב מעניין בין אפריקה לעולם הערבי/מוסלמי והצבעוניות של הודו.
מעניין לראות את הפערים בין הלבוש של התיירים בחופים לבורקה הנפוצה בשווקים וברחובות של זנזיבר סיטי.
אחרי הפלגה קצרה במים הכחולים והרדודים מהנמל בעיר הגענו לאי האסירים.
לאי היסטוריה רחוקת שנים שמתחילה בחלק האפל בו האי שימש כתחנת מסחר בעבדים במאה ה 19, המשיך כבית כלא לא מאוכלס שהפך לתחנת הסגר לאנשים שחלו בקדחת צהובה.
כיום האי משמש כמלון וכשמורת לצבי יבשה ענקיים שנמצאים בסכנת הכחדה.
הסתובבנו בין הצבים הענקיים, האכלנו אותם בתרד והתרשמנו מגילם - המבוגרים מבין הצבים מגיעים לכ 200 שנים.
לאחר הביקור באי שטנו לשונית אלמוגים בקרבת מקום ונהנו משחיה עם שנורקל בסמוך לאלמוגים ולדגים הרבים.
כשחזרנו לעיר, פגשנו מוכר שדחף עגלת קוקוסים טריים וכמובן שלא יכולנו שלא לקנות
היום יצאנו להפלגה באי צ'אנגו או בשמו היותר נפוץ - אי האסירים.
את הסיור התחלנו בנסיעה נוספת ברחובות זנזיבר סיטי המתאפיינת בשילוב מעניין בין אפריקה לעולם הערבי/מוסלמי והצבעוניות של הודו.
מעניין לראות את הפערים בין הלבוש של התיירים בחופים לבורקה הנפוצה בשווקים וברחובות של זנזיבר סיטי.
אחרי הפלגה קצרה במים הכחולים והרדודים מהנמל בעיר הגענו לאי האסירים.
לאי היסטוריה רחוקת שנים שמתחילה בחלק האפל בו האי שימש כתחנת מסחר בעבדים במאה ה 19, המשיך כבית כלא לא מאוכלס שהפך לתחנת הסגר לאנשים שחלו בקדחת צהובה.
כיום האי משמש כמלון וכשמורת לצבי יבשה ענקיים שנמצאים בסכנת הכחדה.
הסתובבנו בין הצבים הענקיים, האכלנו אותם בתרד והתרשמנו מגילם - המבוגרים מבין הצבים מגיעים לכ 200 שנים.
לאחר הביקור באי שטנו לשונית אלמוגים בקרבת מקום ונהנו משחיה עם שנורקל בסמוך לאלמוגים ולדגים הרבים.
כשחזרנו לעיר, פגשנו מוכר שדחף עגלת קוקוסים טריים וכמובן שלא יכולנו שלא לקנות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה