שלום לכולם,
היום בבוקר קמנו למראה מרהיב של אלפי ציפורים הפוקדות את התעלה.
אכלנו בזריזות ויצאנו לסיור באגם סמוך הידוע כאגם הפלמינגו,
אכן, כשהתקרבנו, ראינו המוני פלמינגו ורודים מכסים את האגם.
משם המשכנו לאגם מלח שממנו מפיקים מלח. קיבלנו הדרכה על התהליך וסוגי המלח השונים שמופקים מהאגם.
הרעיון דומה לים המלח בארץ: מחלקים את האגם לבריכות קטנות שעוזרות לתהליך היבוש וההפקה.
ההבדל המרכזי הוא שכאן באוגנדה הכל נעשה בצורה ידנית ובעבודה קשה
נשים עומדות בתוך בריכות המלח עם גיגיות ודגות גבישי מלח וגברים עמלים על בניית המחיצות ושינוע המלח.
חלק מתהליך ההפקה אפילו כולל דריכה על גבישי מלח עם הרגלים בכדי לזרז את היבוש.
את המלח המופק שולחים למדינות קרובות כמו טנזניה וקניה ואפילו למדינות רחוקות כמו סומליה.
מאגם המלח שדי העציב אותנו למראה העבודה הקשה המשכנו בחזרה לקאמפלה הבירה.
באוטובוס פגשנו מתנדבת מיפן שעזבה את טוקיו והגיעה לעבוד בבית יתומים מקומי.
ישבנו איתה לארוחת צהריים ומאוד התרשמנו מסיפורה ומעשיה.
בדרך הארוכה לקאמפלה חווינו מספר פעמים את חווית הקניות ללא קימה מהמושב.
במספר תחנות, מוכרי השיפודים נעמדים בצידי האוטובוס ומנפנפים לנוסעים. התשלום והשיפוד עוברים דרך החלון.
אנחנו נמנעים מאכילת בשר בטיול זה ולכן אנחנו לא לוקחים חלק בחוויה.
לקהל קוראי הבלוג: מחר אנחנו יוצאים לשלושה ימי ספארי בשמורת הטבע הגדולה באוגנדה ולכן לא נוכל לעדכן את הבלוג. נתראה ביום ראשון.
היום בבוקר קמנו למראה מרהיב של אלפי ציפורים הפוקדות את התעלה.
אכלנו בזריזות ויצאנו לסיור באגם סמוך הידוע כאגם הפלמינגו,
אכן, כשהתקרבנו, ראינו המוני פלמינגו ורודים מכסים את האגם.
משם המשכנו לאגם מלח שממנו מפיקים מלח. קיבלנו הדרכה על התהליך וסוגי המלח השונים שמופקים מהאגם.
הרעיון דומה לים המלח בארץ: מחלקים את האגם לבריכות קטנות שעוזרות לתהליך היבוש וההפקה.
ההבדל המרכזי הוא שכאן באוגנדה הכל נעשה בצורה ידנית ובעבודה קשה
נשים עומדות בתוך בריכות המלח עם גיגיות ודגות גבישי מלח וגברים עמלים על בניית המחיצות ושינוע המלח.
חלק מתהליך ההפקה אפילו כולל דריכה על גבישי מלח עם הרגלים בכדי לזרז את היבוש.
את המלח המופק שולחים למדינות קרובות כמו טנזניה וקניה ואפילו למדינות רחוקות כמו סומליה.
מאגם המלח שדי העציב אותנו למראה העבודה הקשה המשכנו בחזרה לקאמפלה הבירה.
באוטובוס פגשנו מתנדבת מיפן שעזבה את טוקיו והגיעה לעבוד בבית יתומים מקומי.
ישבנו איתה לארוחת צהריים ומאוד התרשמנו מסיפורה ומעשיה.
בדרך הארוכה לקאמפלה חווינו מספר פעמים את חווית הקניות ללא קימה מהמושב.
במספר תחנות, מוכרי השיפודים נעמדים בצידי האוטובוס ומנפנפים לנוסעים. התשלום והשיפוד עוברים דרך החלון.
אנחנו נמנעים מאכילת בשר בטיול זה ולכן אנחנו לא לוקחים חלק בחוויה.
לקהל קוראי הבלוג: מחר אנחנו יוצאים לשלושה ימי ספארי בשמורת הטבע הגדולה באוגנדה ולכן לא נוכל לעדכן את הבלוג. נתראה ביום ראשון.
